דקות או פחות ‎30

יאיר נחמד היה בכיר בכמה מחברות המשקאות המובילות בישראל כמו מי עדן וקוקה קולה, כשהוא נתקל במי שלימים יהיה השותף שלו, שבא עם רעיון מהפכני לפני עשרים שנה, לאפשר לאנשים לשלם בכרטיס אשראי כשהם ניגשים למכונת משקאות או חטיפים. הם הקימו את נאייקס ויאיר וגם אחיו השקיעו כמה מאות אלפי ש״ח כמשקיעי אנג׳ל והחברה התחילה לפתח את פתרון החומרה והתוכנה שלה לשוק הישראלי. אחרי כשנתיים התחילו להתקשר אליהם שותפים מחו״ל שנתקלו בפתרון שלהם, כשהם באו לקנות משקה או חטיף ממכונה בביקורים שהם עשו בארץ. כיום נאייקס היא חברה עם מעל 1,200 עובדים, ויותר ממאה אלף לקוחות בלמעלה ממאה מדינות. הם התרחבו הרבה מעבר לעולם התשלומים במכונות, וכיום עובדים עם הבנקים הגדולים בעולם, עם חברות בתחום הרכב והטעינה החשמלית, ועם ענקיות ריטייל מוכרות. הם רכשו עשרות חברות, ונסחרים במסחר דואלי בנאסד״ק ובבורסה בתל אביב. שיחה על חברת בוטסטראפ ששווה היום מעל מיליארד וחצי דולר, ואיך יאיר כמנכ״ל החברה, מכוון ליעד הבא שלה, לשרת שוק של טריליון וחצי דולר. 

משה זילברשטיין עשה אקזיט הרבה לפני שהמילה הזו הייתה שגורה בפי כל ישראלי, אי שם בתחילת שנות האלפיים. זו הייתה רשת חברתית שהוא והחברים שלו בממר״ם הקימו לקראת סוף השירות הצבאי, שנמכרה לבסוף לקומברס. אחרי תקופה בסיאטל, שבה עבד בין השאר במיקרוסופט, הוא עבר לצד השני, לעולם ההון סיכון, תחילה כמשקיע בקרן נורווסט ובשנים האחרונות כשותף הישראלי של קרן ההון סיכון אן 47, קרן שמנהלת שניים וחצי מיליארד דולר, ושהמשקיע היחיד שלה, הוא תאגיד הענק הגרמני סימנס. זילברשטיין מספר על אסטרטגיית ההשקעה שלהם, בחברות מסיבוב איי עד סי, עם צ׳קים שנעים בין 5 ל-35 מיליון דולר. דיברנו על ההייטק הישראלי והחוסן יוצא הדופן שלו אחרי שנתיים של מלחמה, והאם האיש שראה כבר כמה בועות מתפוצצות חושב, שלפחות בתחום הסייבר בארץ, אנחנו עומדים בפני התפוצצות שתשאיר רבים עם הנגאובר חזק. 

עופר וולף שירת בחיל האוויר ולמד מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. זה היה הרקע לכניסה שלו לעולם ההייטק, תחילה כמפתח ואיש מוצר, ובהמשך בתפר שבין המוצר לביזנס. בתפקיד האחרון שלו הוא היה סמנכ״ל התפעול של גארדיקור שנמכרה לפני כארבע שנים לאקמאי, רכישה שהייתה התשתית למרכז המו״פ של ענקית המחשוב והסייבר בישראל. לפני כשנה, אחרי שהיזמים של גארדיקור עזבו להקים את הסטרטאפ הבא שלהם, הוא מונה למנהל המרכז בישראל והוא מוביל גם את חטיבת הסייבר העסקי של אקמאי. שיחה שנכנסה עמוק לעולם המיזוגים והרכישות. אילו סטארטאפים מעניינים אותם? איך יזם שבונה חברה בעיקר בתחום הסייבר, צריך לתכנן מראש את גיוס הכסף והשוויים כדי להיות אטרקטיבי עבור רוכשת כמו אקמאי? וגם, האם סבבי הענק של חברות ישראליות בשנה האחרונה מעידים על בועה?

מיכאל ברגורי גילה את עולם הסייבר בתור בן נוער ששיחק קאונטר סטרייק וראה איך השחקנים האחרים מנסים לעכב אותו באמצעות התקפות שאמורות להאט את המחשב שלו. הילוך מהיר קדימה, אחרי שירות בחלק המודיעיני של 8200, תואר במדעי המחשב ומתמטיקה ושש שנים במיקרוסופט, הוא הקים את זניטי, חברה שמתמחה בהגנה מפני התקפות על מודלים של אי איי. בחודש שעבר באחד הכנסים הגדולים של סייבר, מיכאל עלה על הבמה והראה איך חולשת אבטחה של אופן אי אי מאפשרת לו לנהל שיחות כאילו הוא צ׳אטג׳יפיטי ובאמצעות זה לשאוב מידע או לשלוח נוזקות לאדם בצד השני של הצ׳אט. עד היום גייסה החברה כשישים מיליון דולר, ואם להאמין למה שמופיע ברשת, יש להם הכנסות דו ספרתיות במיליוני דולרים. שיחה על בינה מלאכותית, סייבר ישראלי, ואיך זה להקים חברה שרוכבת על הגל, עם שאיפות לבנות משהו שונה גם בנוף הסייבר המקומי.

אופיר ארליך הוא יזם סדרתי שהקים כבר ארבע חברות וגם משקיע אנג׳ל פעיל עם מעל 50 השקעות בחברות סטרטאפ. הוא גדל בנתניה התחיל לתכנת בגיל 9, בגיל 17 כבר עבד כתלמיד תיכון בחברת תוכנה ושירת ב-8200. אחרי האקזיט השני שלו, של קלאודאנדור שנמכרה לאמזון בכ-250 מיליון דולר הוא חשב שהוא יוצא לפנסיה ואז החליט להקים את אאון, בעולמות גיבוי הענן. תוך 11 חודשים הם גייסו לא פחות מ-200 מיליון דולר מקרנות מפורסמות כמו סקויה ולייטספיד ובתקופה הזו השווי שלהם צמח מ-0 ליותר ממיליארד דולר, מה שהפך אותם ליוניקורן הכי מהיר בהיסטוריה של ההייטק הישראלי. שיחה שחרגה הרבה מעבר ל-30 דקות על הקמת חברות, על גיוס כסף ועל העצה הכי חשובה שלו ליזמים, אם אתם רוצים להצליח יש שתי דרכים, או שתתחילו להשקיע כאנג׳לים ותכירו המון עסקים, או שתארחו יזמים אחרים בפודקסט.