<p>הפתעה: לא כל אנשי ועד הלשון רצו להשליט בשפה המתחדשת הגייה מזרחית-שמית או לראות בשפות השמיות בלבד מודל לחיקוי אלא הם גם ביקשו ליצור שפה מודרנית ומערבית * חלק ג בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".</p><p>***</p><p>מהן השפות "הרעות" בעיני אנשי ועד הלשון ומהן השפות "הטובות", האם כדי לחדש מילים בעברית יש לשאול מילים מהערבית דווקא או שמא מהארמית, ואולי יש לראות דווקא בשפות אירופה(!) מודל לחיקוי.</p><p>בחלק השלישי בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור שוחחנו על מקורות ההשראה החיצוניים בשאלת חידושי מילים: למן ההצעה הקיצונית של בן יהודה להמציא שורשים יש מאין, דרך הצעתו לאמץ את כל השורשים של השפה הערבית וכלה בהצעה לאמץ מוטיבים ממה שקורה בשפות אירופה. גם נגענו בשאלה מדוע התקנא הוועד בשפה הגרמנית דווקא, ולמה אנשיו זלזלו ברוסית ופחדו מהארמית.</p><p>עוד דיברנו בפרק על שאלת ערעור הלגיטימציה של ועד הלשון כמוסד אם הוא יבחר לאמץ מילים מערבית ("יש בכך פחיתות כבוד לעברית"), צעד שיכול להביא לזלזול של הציבור בהחלטות הוועד, וכמו כן גם שוחחנו על "המשחק הכפול" של ועד הלשון - בין שימור למודרנה.</p><p>כמו כן יוחד בפרק חלק נכבד לוויכוח בקביעת המבטא של העברית (המבטא אשכנזי, המבטא מזרחי או המבטא התימני), ובניגוד למה שמקובל לחשוב לא בכל דבר בשאלת הגיית העיצורים (האותיות) או התנועות (סימני הניקוד) ראו חלק מאנשי הוועד בשפות השמיות דווקא מודל לחיקוי. </p><p>גם חלק מההחלטות או מההצעות של הוועד בנושא ההגייה מפתיעות: לאמץ את הגיית הצד"י הלא מזרחית, לבטל את סימון הדגש הקל באותיות ג, ד או החובה לסמן תמיד דגש בעיצורים B, K, P.</p><p>***</p><p>ד"ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.</p><p>חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.</p><p>***</p><p>הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il</p>