<p>למה העברית שלנו חייבת את קיומה למילים הלועזיות, האם הציבור הרחב ראה בוועד הלשון מקור סמכות ואימץ את החלטותיו או שזלזל בו, ומה ההבדל המרכזי בין ועד הלשון לאקדמיה ללשון * חלק ה ואחרון בסדרת הפרקים &quot;תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון&quot;.</p><p>***</p><p>לפני חלק סיכום המסע שלנו בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון נגענו בעוד כמה נקודות: האם ראה הציבור הרחב בוועד הלשון מקור סמכות ואימץ את החלטותיו או שמא זלזל בו, האם ועד הלשון האמין שהחלטותיו באמת ישפיעו על הציבור כי אפשר להנדס שפה ולתכנן אותה או שהוא לא האמין בכך (התשובה תפתיע אתכם מאוד), ואיך הגדיר הוועד את פועלו הלשוני - תחייה של העברית, חידושה או שמא הנדוס שלה?</p><p>בחלק החמישי והאחרון בסדרה עם ד&quot;ר יאיר אור גם בדקנו למה לא כתב ועד הלשון ספר דקדוק רשמי לשפה העברית (עד היום אין כזה!), האם תיקוני ההגייה שפרסם: &quot;אמור, אל תאמר&quot; באמת מעידים על ההגייה הרווחת בציבור בתקופתו (בקצרה: לא), ואיזו שפה השפיעה השפעה רבה על כללי הפיסוק שקבע הוועד ואיזו שפה משפיעה בימינו. עוד תגלו מדוע &quot;העברית החדשה חייבת את קיומה למילים הלועזיות&quot;, כדברי ד&quot;ר אור, מה קרה שאט-אט יש שחיקת במעמד לשון המקרא, ומה ההבדל המרכזי בין ועד הלשון ובין ממשיכת דרכו - האקדמיה ללשון.</p><p>בפרק גם סיכמנו את המיתוסים המרכזיים שנופצו בסדרת הפרקים, ובדקנו במבחן התוצאה במה הצליח הוועד ובמה פחות.</p><p>***</p><p>ד&quot;ר יאיר אור - חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת&quot;א ובסמינר הקיבוצים. בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.</p><p>חיבר את הספר &quot;בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל&quot; – נושא הפרקים שלנו.</p><p>***</p><p>הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il</p>