אדם אקראי - הפודקאסט

ווצאפ לילי מוביל את חושף לחקור את נפלאות המולטבוט וסוכני הבינה המלאכותית שזוממים שם ללא הרף, וג'ריידי מגיע כדי להושיע ולהסביר מה כאן חדש ומה סתם כאן. בינתיים, מערכות יחסים אישיות עם בוטים הולכות ומעמיקות, הילדים יושבים בכיתה בשקט מעורר חשד, וקלוד מפטר את כל הג'וניורים בהייטק.על הבינה המלאכותית ואיך היא עובדת (ממעוף הציפור), מבחן טיורינג ששכחנו לגשת אליו, ותבוסתו של נועם חומסקי שבינינו - מגיע לו.וגם על איזה עוד שדים יצאו מהבקבוק ומה עלה בגורלם, אנשים ששמם בוריס, הצפות של מאמרים ודיווחי באגים, ומאחר שלתכנת כבר לא צריך - אפשר להזכר (בטעות) בהגדרת הצדק של אפלטון הקשיש.וביבי, ואיירבוס, ועזה, ומפגינים, ואיראן כי מה שלא עושים, צריך לדבר גם על זה קצת.====הפודקאסט של DOAChttps://open.spotify.com/episode/1S8FEbhkaQQ8Yrx4e3f5Vh?si=688551ae45eb4af3

שובו של "האקדח מת מצחוק" מן האוב טורד את מנוחתו של חושף, והוא שולח את ג'ריידי לבדוק מה קרה לכל הרוחות לכל הקומדיות המטורפות מפעם, שליחות שמובילה את ג'ריידי לחקור את מצב הקומדיות בקולנוע החל ב"אוכפים לוהטים" דרך "משתגעים על מרי" וכלה בסרטים מצריים עלומים שלא נחזור על שמם.מדוע באמריקה הקומדיה דעכה לה בזמן שבשאר העולם נראה שהכל כרגיל? האם שובו של "האקדח" מלמד על שינוי מגמה? איך היה הסרט? ואיך הפוליטיקה שנדחפת לכל מקום ומשמידה כל חלקה טובה היא גם הסיבה וגם התוצאה.

השמאל גמור.אין ספק בזה, וג'ריידי מבצע נתיחה בעוד חושף מביט מהיציע. השריפה הגדולה בירושלים, שכבר שכחנו ממנה, מעלה את בן-גביר להתקפה, לא מול חמאס אלא מול גופתו הרצוצה של "השמאל" הישראלי, כי למה לא, וג'ריידי מוביל את חושף אל הנצחון המוחלט של הימין, אם לא במלחמה אז לפחות בפוליטיקה.על החגיגה בהתנחלויות, סנקציות אירופאיות מול סנקציות תימניות, אומנים שמבינים מה קורה, אסון הרפורמה ולמה אולי זה לא משנה, מוסדות המדינה השונים שעוברים טיפול שורש, הימנים שעומדים בכל עמדות הכח ועדיין מתלוננים, חרדים שמנהלים התחדשות עירונית בי-ם, חילונים שאוהבים לשמוע חדשות רעות, ובתי מקדש שלישיים שעוד לא קמו ולמה. למה השמאל הוא גוש פתטי וחסר תקווה, מה יש ליאיר גולן ללמוד מביבי, האם יש תזוזה לימין גם בשאר העולם ואם כן איך ואיפה וכיצד זה שגם ביבשות מרוחקות איכשהו יוצא שהשמאלנים חמוצים.https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/18025549https://public.tableau.com/app/profile/yair6461/viz/2025_17464248339330/sheet0https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/18052163

ריבוי התחקירים במקומותינו מביא את ג'ריידי לחשוב שמא לא הגיע הזמן לתחקירים לא של רבי-אלופים וקצינים מצטיינים, אלא דווקא של החייל הרגיל שבסופו של דבר הוא עמוד התווך של המלחמה. על הקמתן של יחידות מיוחדות לצידם של חיילים רגילים, ספקי מזון עלומי שם המסתובבים בעזה עם נהגי משאית עלומים עוד יותר, איך שומרים על מוקשים ומי עושה זאת, מה בין מפקד לבין הרחמים והאמפתיה של פקודיו, איך בכלל מגיעים ממקום למקום ומה מיוחד במספר שלוש, וגם על עבודת הגדודים שאינה מכבדת את בעליה, פרחי קצונה שמנקרים ונוקרים, תמריצים שמעודדים שקרים, הקשר בין אגף הלוגיסטיקה בצבא ומשרד החינוך באזרחות, האם אלה נושאי משרות מסויימים שצריכים לקחת כבר אחריות, או אולי בעצם זו האומה כולה, ואכזבתנו מכך שעוד יש בחמאס מישהו שמוציא לציבור הודעות.

כולם מחפשים תובנות שיורדות אל העומק שמתחת לפני השטח, אך האם היה נכון יותר להקשיב לפרשנויות מפולפלות על חמאס המורתע,או לשים לב למשהו שטחי לכאורה כמו דיווח של תצפיתנית שמספרת לך מה שהיא ראתה בעיניים?על טענות פסיכולוגיות נדושות שהפכו למרשם לסרטים של דיסני, הנחש בגן עדן ומלחמת טרויה, תובנותיו העמוקות (?) של יוסי ביילין משירותו הצבאי ברצועת עזה, מה בין רכילויות טפלות וחסרות טעם ובין בישול של אוכל ביתי שהוא דווקא לא טפל כלל, ואיך כל זה קשור לניוטון ולספר תמים לכאורה שנח לו על שולחן?חושף אל-ליל יוצא למסע בין כל אלה, ומגיע למסקנה שאומרים לנו כל הזמן להסתכל בתוכו, אבל אולי זה לא כל כך טוב להזניח את הקנקן.https://www.inn.co.il/news/650440