תזונה קשובה

לספר "תזונה קשובה" לחצו כאן.טבעונות היא אורח חיים המתמקד בהימנעות מצריכת מוצרים מן החי, כולל בשר, חלב, ביצים ודבש, ובחירה בתזונה המבוססת על צמחים ומוצרים שאינם מנצלים בעלי חיים. סטיגמות רבות מקושרות לטבעונות, כמו טענות על חוסר בברזל, עלויות גבוהות, או מורכבות בהכנה. עם זאת, תכנון נכון ובחירת מזונות עשירים בברזל מהצומח, כמו קטניות וירקות ירוקים, יכולים לספק את הצרכים התזונתיים. בנוסף, טבעונות יכולה להיות חסכונית כאשר מתמקדים במזונות בסיסיים כמו דגנים וקטניות, וההכנה הופכת לפשוטה עם הזמן והניסיון.המעבר לטבעונות עבור רבים הוא תהליך הדרגתי, ולעיתים נובע מרגע מכונן של מודעות לסבלם של בעלי החיים או לשיקולי בריאות וסביבה. התגובות מהסביבה למעבר לטבעונות משתנות, ולעיתים כוללות ספקנות או דאגה. הסברה רגועה והצגת מידע מבוסס יכולים לסייע בהבנת הבחירה.מטרת הפרק הזה היא לספק מידע ולהעלות את המודעות בנושא הטבעונות וגם לתת טיפים פרקטיים איך לעשות את זה ואיך להתארגן עם זה. כי זו "תזונה קשובה" – להיות קשובה לעצמי ולמה שמתאים לי ולעשות את זה בצורה טובה ונוחה.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". דימוי גוף היא סוגייה מטלטלת עבור בני נוער רבים בגיל ההתבגרות. שינויים גופניים, חוויות גופניות חדשות, מסרים שמועברים למתבגרים מהחברה והסביבה – כל אלו יכולים לגרום לדימוי גוף נמוך בגיל ההתבגרות ולהפוך את התקופה לקשה ומורכבת. איך אפשר לעזור להם לפתח מערכת יחסים טובה עם הגוף שלהם? על כך דיברנו בפרק החשוב הזה וגם על: מה משפיע על התפתחות דימוי הגוף, מה ההשלכות של דימוי גוף נמוך, מה תפקיד ההורים כאן, איזה סימני אזהרה יש ומחקרים מעניינים בתחום.

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". בכל יום נקבל מאות החלטות. הבעיה שרובן לא מודעות ולא רציונאליות, אלא אוטומטיות ותגובתיות. מה שנחשוב על עצמנו נמצא כמשפיע ישירות על הבחירות שלנו. חלק מדפוסי המחשבה חוסכים לנו זמן ועוזרים לנו להבין מהר את העולם, וחלק עשויים להיות מעוותים, מושפעים מפרשנות, ורחוקים מהאמת. למשל: חברה לא ענתה לי לווצאפ, היא בטח כועסת עליי. חשוב לדעת שאפשר לתכנת מחדש את המוח ולהחליף דפוסי חשיבה אוטומטיים ובכך לשנות את ההתנהלות והתגובות שלנו, להחליף הרגלים לא מקדמים, ולאמץ אחרים שיביאו אותנו למטרות. על כך בדיוק דיברנו בפרק וגם נתנו עצות פרקטיות במיוחד (תרגילים!) איך לשנות מחשבות שתוקעות אותנו מלרדת במשקל ובכלל...

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". הפרק הזה הוא קצת אחר, מביא נקודת מבט שונה על תזונה. לחלקכם הדברים יישמעו מוזרים, ולחלקכם מעניינים! בכל מקרה, זהו פרק שלדעתי פותח מחשבה. לא סתם הוטמע המשפט: "אני חושב משמע אני קיים" ולא המשפט: "אני אוכל משמע אני קיים". כלומר, ההזנה הכי עמוקה שלנו היא המחשבות שלנו, הן אלה שקובעות את הקיום שלנו. המחשבות הללו גם ישפיעו על מה שנאכל ואיך הגוף שלנו יעכל את האוכל הזה. כלומר, אם יש בי שמחה, מה שאוכל יתעכל טוב. אם רע לי והאנשים שסביבי לא טובים עבורי, האוכל שאצרוך לא ייטיב עם הגוף שלי. כמה חשוב להעצים את חיינו באופן כללי עוד לפני שאנו מתעסקים במה בדיוק לאכול. כך למשל, לתת חשיבות גם לשתייה, למנוחה ולאור בחיינו. מוזמנים לצלול לפרק עמוק במיוחד...

למידע נוסף על אימוץ הרגלי אכילה בריאים קראו את הספר "⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠תזונה קשובה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠". במחקר הדוקטורט שלי בדקתי את הקשר בין תזונה וקשב, כי שמתי לב שתלונה חוזרת בקליניקה שלי היא על הרגלי אכילה או השמנה. גיליתי שיש פי 2 סיכון להשמנה בהפרעת קשב, ופי 4 סיכון להפרעות אכילה. בנוסף, מצאתי שאנשי הקשב אוכלים בצורה שאינה בריאה: פחות ירקות ופירות, ויותר גאנק פוד וחטיפים. גם האכילה פחות מסודרת: שוכחים לאכול, או מנשנשים בלי לשים לב. הסיבה לכך אינה חוסר מודעות. כלומר, לא יעזור להסביר ו"לחנך", או לתת תפריט. אנשי הקשב יודעים מה בריא לאכול, אבל הם מתקשים לעשות את זה. הסיבה היא התנהגותית, וקשורה למאפייני הפרעת הקשב: חוסר הקשב והאימפולסיביות גורמים לחטוף מכל הבא ליד. בפרק נדבר על התופעה בהרחבה וגם על מה אפשר לעשות כדי לשפר את הרגלי האכילה.