שמעו סיפור

מזה עשרים שנה שתא"ל (במיל') רן כוכב, לשעבר מפקד ההגנה האווירית ומפקד יחידת החץ, עוסק בפיתוח והפעלת מערכת ההגנה הישראלית נגד טילים בליסטיים, זו שהוכיחה עצמה במהלך המלחמה וביתר שאת בעימות מול אירן. ביום בו המערכת נמסרת לגרמניה בעלות דמיונית של 3.5 מיליארד דולר – עסקת הייצוא הביטחוני הגדולה בתולדות ישראל – הוא מדבר עם איתי אילנאי על תחושת הגאווה, אבל גם על החששות שצריכים להדאיג את אירופה לקראת אפשרות של עימות מול רוסיה. "במידה מסוימת, אנחנו כבר בעיצומה של מלחמת עולם שלישית".

ביקור בברלין ופגישות עם פוליטיקאים, גורמי ממשל ועיתונאים, חושף את מצבה המורכב של אירופה בכלל ושל גרמניה בפרט: תקציבי עתק מופנים לרכש ביטחוני אבל מבוזבזים כלאחר יד, הממשלה רוצה להגדיל את הצבא אך מגלה שהאזרחים חסרי מוטיבציה להתגייס, וכולם מדברים על 2029 כעל השנה בה תפרוץ מלחמה עם רוסיה - בזמן שפוטין כבר מפר את הריבונות של נאט"ו כמעט מדי יום. עורך חדשות החוץ דודי קוגן וכתב התחקירים איתי אילנאי, שחזרו מודאגים מגרמניה, בשיחה על מלחמת רוסיה-אירופה, שאולי בכלל כבר התחילה, ואיך היא קשורה להשפלה של זלנסקי בבית הלבן.

איתי אילנאי מארח את סא"ל (מיל') דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, ואל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר העוזר למודיעין של המזכיר הצבאי לראש הממשלה

במשך עשרות שנים בנתה אירן את תוכנית הגרעין שלה, ובתוך 12 ימי מלחמה עם ישראל, התוכנית הזו נפגעה אנושות. ובכל זאת, עדיין מוקדם לדעת אם היכולת של אירן לפרוץ לפצצה נשללה לחלוטין, והיכן ברחבי מדינת הענק מוסתר האורניום המועשר שעוד עלול לעשות לישראל, ולעולם כולו, כאב ראש לא קטן. דודי קוגן, עורך דסק החוץ, ואיתי אילנאי, כתב התחקירים של "ישראל היום", מנסים לפרק את תוכנית הגרעין האירנית לסך מרכביה, להבין כיצד בנתה ישראל את המכה הצבאית על פרויקט האטום, ולשער מה צופן לנו העתיד במלחמה מול אירן. בין היתר נעסוק בייחודיות של תוכנית הגרעין האירנית, בהתאמות הקריטיות שנעשו באמ"ן בשנים שקדמו לתקיפה, בחשיבותו של מבצע "נרניה" לחיסול מדעני הגרעין, בזהותם של קציני המודיעין שבנו את תכוניות המתקפה, ובחשיבותו של מבצע ההונאה שקדם למכת הפתיחה באירן, וכלל תיאום בין משרד ראש הממשלה לבית הלבן.

אל"מ (במיל) שמיל לוי, שדם חום של חטיבת "גולני" זורם בעורקיו, בילה את כל הקריירה הארוכה שלו בארץ הארזים. הוא לחם במלחמת לבנון הראשונה כמפקד מחלקה וסיים אותה בביירות, שימש כסגן מפקד החטיבה המזרחית באזור הביטחון, ובסוף שנות התשעים מונה לסגן מפקד היק"ל, יחידת הקישור ללבנון, שניהלה קשרים הדוקים עם אנשי צד"ל של הגנרל אנטואן לאחד. ב-24 במאי 2000, מצא עצמו לוי נועל את השער בגבול בין ישראל ללבנון, אחרי 18 שנים בהן שהה צה"ל באזור הביטחון. בשיחה במלאת 25 שנה לנסיגה ההיא, מגולל לוי מבפנים את תולדות אזור הביטחון, מספר על הקשר המיוחד ואחוות הלוחמים שנרקמו עם אנשי צד"ל, ומגלה מה היה חלקו של גנץ, אז מפקד היק"ל ולימים הרמטכ"ל ושר הביטחון, בכרוניקה של הנסיגה הבהולה מדרום לבנון.