<p>לנה קריינדלין עומדת כבר כמעט שני עשורים בראש תיאטרון גשר, אחד ממוסדות התרבות המשפיעים והייחודיים בישראל. בשיחה עם איתי סגל היא חוזרת אל התחנות שעיצבו את חייה, מהילדות במוסקבה ועד להפיכתה לאחת הנשים החזקות בעולם התרבות הישראלי.</p><p><br /></p><p>בפרק היא מדברת בכנות על האובדן שמלווה אותה מאז גיל חמש, כשאמה שמה קץ לחייה. לנה מספרת שהיא מעולם לא קיבלה תשובה לשאלה למה זה קרה, ושהיא עדיין הייתה רוצה לפגוש את אמה ולשאול אותה מה צריך לקרות בחייה של אישה כדי לעזוב ילדה בת חמש. היא גם חושפת שמעולם לא סיפרה לאביה שידעה את האמת על מותה של אמה. בהמשך היא מספרת על העלייה לישראל שהתחילה כמעט במקרה, על השנים הראשונות של תיאטרון גשר, על הדרך שבה מצאה את עצמה בתפקיד המנכ"לית למרות שמעולם לא תכננה לנהל תיאטרון, ועל המחירים האישיים של חיים שמוקדשים כמעט לחלוטין לעשייה.</p><p><br /></p><p>השיחה נוגעת גם בקשר יוצא הדופן שלה עם יבגני אריה, האיש שלדבריה היה האדם המשמעותי ביותר בחייה, ביחסים המורכבים שבין יצירה, אהבה ונאמנות, ובאופן שבו הקשר הזה השפיע על מערכות היחסים האישיות שלה לאורך השנים וגם: למה היא מעולם לא הלכה לפסיכולוג, איך נראית ישראל בעיניה אחרי חיים בברית המועצות וברוסיה, למה היא חושבת שהתיאטרון לעולם לא ימות, וולמה אין לה בעיה לצאת מהצגה באמצע?</p>