The Daily Sicha - השיחה היומית

<div><div dir="rtl"><h3 style="text-align: center"><strong>התוכן</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p><a id="_Toc195821710"></a>מכיון <strong>שכל פרט</strong> שבעולם נברא ע"י ה' – מובן שבכל פרט צ"ל ניכר הקשר שלו עם ה', ומכיון שה' הוא <strong>אין</strong>-<strong>סוף</strong> – צ"ל בכל פרט ענין של <strong>אין-סוף</strong>. ובכחו של ה', שהוא "נמנע הנמנעות", להכניס ענין של <strong>אין-סוף</strong> בדבר הכי <strong>מוגבל וקטן</strong>. וככל הענינים – ענין זה מתחיל <strong>בתורה</strong>, ומזה נשתלשל כן גם במציאות העולם. ענין זה מתבטא גם במוחש במציאות העולם, ובמיוחד בתקופתנו, שאמנם זו תקופה רבת-מהומות וטשטוש הגבולים, אבל לאידך, ככל שמתקרבים לזמן דימות המשיח <strong>מתגלים ענינים ופרטים חדשים</strong> בעוה"ז הגשמי (וגם ענין זה מתחיל <strong>בתורה</strong> – גילוי פנימיות התורה וכו') – <strong>שבכמות הכי קטנה</strong> של חומר גשמי יש בה <strong>ריבוי חלקים פרטים</strong>, ובצירוף כולם נעשה <strong>כח הכי אדיר</strong> שעל ידו יכולים לפעול גדולות ונצורות בתיקון העולם לטובת האנושות כולה. גם בכל <strong>מאורע</strong> בעולם ישנם ריבוי ענינים ופרטים, וכידוע המשל מהשתקפות <strong>כדור השמש בטיפת מים</strong>!</p><p>משיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ו</p></span> <p dir="rtl">ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: <a href="https://thedailysicha.com/?date=03-06-2026">https://thedailysicha.com/?date=03-06-2026</a></p></div> <div><h3 style="text-align: center"><strong>Synopsis</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>Because Hashem<strong> </strong>created <strong>every detail</strong> of the world, it follows that every detail must have a visible connection to Hashem. Moreover, because Hashem is <strong>infinite</strong>, there must be an element of <strong>infinity</strong> within every detail. Like everything in the world, this concept begins in the <strong>Torah</strong>, and then extends from there to the physical world, as seen particularly in this generation: Although this is a time of great upheaval etc., on the other hand, as we draw closer to the time of Moshiach, <strong>new things are being revealed in the world</strong>, including the discovery that even the tiniest quantity of physical matter contains subparts which, if channeled properly, can create an <strong>extremely powerful force</strong> for the benefit all of humanity. (The recent scientific advances also stem from <strong>Torah</strong>, particularly the revelation of the inner dimension of Torah etc.) Similarly, in every <strong>event</strong> in the world there are many elements and details, as illustrated by the analogy of a <strong>tiny drop of water</strong> reflecting the image of the <strong>entire sun</strong>.</p><p>Excerpt from sichah of Monday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5756</p></span> <p>For a transcript in English of the Sicha: <a href="https://thedailysicha.com/?date=03-06-2026">https://thedailysicha.com/?date=03-06-2026</a></p></div> <hr/><span style="text-align: center"><p>לע"נ הרב <strong>לוי</strong> <strong>יצחק</strong> ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' <strong>וואלאסאוו</strong></p></span></div>

<div><div dir="rtl"><h3 style="text-align: center"><strong>התוכן</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>לנשים ובנות ניתנה שליחות מיוחדת בענין <strong>החינוך</strong> מפני התכונה של <strong>קירוב</strong> <strong>ורוך</strong> שבהן שנדרש לעבודת החינוך שצריכה להיות מתוך <strong>קירוב</strong> – "ימין מקרבת" (ורק לאחר מכן אפשר לחשוב אודות הגישה של "שמאל דוחה", כדי לשחרר את המחונך מתכונות בלתי-רצויות ש"<strong>נדבק</strong>" מבחוץ, כדבר <strong>זמני</strong>). מכיון שבודאי יש לכל בת בישראל רגש נשמתי-פנימי לזכות לבנות בית משלה מבורך בבנים ובנות – הרי בעודה ילדה, ועאכו"כ כשהיא מתבגרת, עלי' לחנך <strong>את עצמה</strong>, כך שבבוא הזמן תהי' "דוגמא חי'" ומאירה לילדי'; הזדמנות מיוחדת להתעסק בחינוך הוא בימי הקיץ כאשר ילדים מקבלים הרבה זמן פנוי – שאין להניח את הילד במצב של זמן ריק מכל תוכן, אלא יש למלא זמן זה <strong>בתוכן אמיתי</strong>, וניתן לעשות זאת (גם כאשר אי"ז זמן של לימודים מתוך <strong>ספרי</strong> <strong>לימוד</strong> וכו') ע"י <strong>סיפורים</strong> עם <strong>תוכן</strong> <strong>חסידי</strong> או <strong>משחקים</strong> שבהם מדגישים את ענין <strong>העזרה לזולת</strong> וכיו"ב. ולעשות כ"ז בדרכי נועם, מתוך קירוב ורוך.</p><p>משיחת יום ג' פ' בהעלותך, טו"ב סיון ה'תשמ"ו, לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולמדריכות דמחנות קייץ תחיינה</p></span> <p dir="rtl">ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: <a href="https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026">https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026</a></p></div> <div><h3 style="text-align: center"><strong>Synopsis</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>Women and girls have been given a special mission in the field of <strong>education</strong>, because it is their nature to be <strong>gentle and to draw near</strong>, are essential qualities for education (which must be conducted primarily with “the right hand that draws near”; only after using the right hand may one consider using “the left hand that pushes away” in order to rid the student of undesirable traits). Because every Jewish girl desires to merit to build her own home and to be blessed with children of her own whom she will educate etc., it follows that even from a young age (and all the more so when she grows older), she must educate <strong>herself</strong> so that when the time comes, she will be a living, shining example for her children. A special educational opportunity arises during the summer, when children have a great deal of free time. One must make sure that a child’s time is not left empty; rather, the time must be filled with meaning which can be accomplished (even during the summer, when the children are not studying from <strong>textbooks</strong> in school etc.) through Chassidic <strong>stories</strong>, or <strong>games</strong> that emphasize <strong>helping others</strong> and the like. All of this should be done in a pleasant way and with warmth and gentleness.</p><p>Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Behaalosecha, 16 Sivan 5746, to the graduating students of Bais Rivkah and summer camp counselors</p></span> <p>For a transcript in English of the Sicha: <a href="https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026">https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026</a></p></div> <hr/><span style="text-align: center"><p>לזכות מרת <strong>פריידא הינדא</strong> תחי' <strong>טייטלבוים</strong> ליום ההולדת שלה <strong>י"ז סיון</strong> לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות<br />נדבת בעלה ר' <strong>זאב הכהן</strong> שי' <strong>טייטלבוים</strong></p></span></div>

<div><div dir="rtl"><h3 style="text-align: center"><strong>התוכן</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>במס' ברכות: "בשאלה שאני" (שהשואל שואל כעני על פתח שאינו מרים ראש לשאול שאלה <strong>גדולה</strong>), ופריך, "בשאלה נמי הכתיב [בשיעור תהלים דיום ט"ז בחודש] <strong>הרחב</strong> פיך ואמלאהו", ומשני, "ההוא <strong>בדברי תורה</strong> הכתוב כתיב", <strong>משא"כ</strong> בשאלת צרכיו. וצ"ל: 1) הרי אם אדם מרגיש ש"<strong>מרובים</strong> צרכי עמך", <strong>מ"ע מן התורה</strong> שיתפלל ויבקש מה' שימלא לו <strong>את כל צרכיו</strong>?! 2) בירושלמי מס' תענית איתא "רשב"ל אמר אם סדרתה <strong>תפילה</strong> לא תהא מיצר פיך אלא <strong>הרחב פיך</strong> (<strong>לשאול כל צרכיך</strong>...) ואמלאהו"?! והביאור: אף שכאשר מרגיש ש"<strong>מרובים</strong> צרכי עמך" חל עליו חיוב לבקש זאת מה', אבל אין "<strong>ציווי</strong>" שיהי' האדם במצב ד"<strong>דעתם</strong> <strong>קצרה</strong>" ובמילא ידמה ש"<strong>מרובים</strong> צרכי עמך", ולכן אא"פ לפרש מ"ש "הרחב פיך" שקאי על דברים <strong>גשמיים</strong>, כי כיצד אפשר <strong>לצוות</strong> למי <strong>ששמח בחלקו</strong> "<strong>הרחב</strong> פיך"?! וע"ז מוסיף ר"ל: "אם <strong>סדרתה</strong> תפילה", כאשר עבודתו היא <strong>בדרגא נעלית ביותר</strong> עד שעושה גם מדבריו הגשמיים <strong>כלים לאלקות</strong>, אזי "הרחב פיך" גם בנוגע לדברים <strong>גשמיים</strong> ואסור לו לוותר עליהם.</p><p><a id="_Toc172440921"></a>ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תש"כ</p></span> <p dir="rtl">ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: <a href="https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026">https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026</a></p></div> <div><h3 style="text-align: center"><strong>Synopsis</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>The Gemara says in Brachos that the verse (in today’s Tehillim) “Open your mouth <strong>wide</strong>, and I will fill it” applies only to <strong>words of Torah</strong>, whereas for one’s personal needs, one should ask for little. But seemingly, it is a positive mitzvah of the Torah to ask Hashem for <strong>all of one’s needs</strong>, even when one feels that “<strong>the needs of Your people are many</strong>”? Also, the Yerushalmi says in Taanis: Rabbi Shimon ben Lakish said: If you have set forth your <em>tefillah</em>, you should not constrain your mouth; rather, “<strong>Open your mouth wide (to ask for all your needs)</strong> and I will fill it”? The explanation is as follows: It is true that when one feels that “the needs of Your people are <strong>many</strong>,” he is obligated to ask Hashem for all his needs, even though the reason he feels his needs are many is because he is “of limited understanding.” But there is no <strong>obligation</strong> to be “of <strong>limited understanding</strong>.” Therefore, you cannot say that the verse “Open your mouth wide” refers to <strong>material</strong> matters, because if someone is <strong>not </strong>of limited understanding, and therefore is <strong>happy with his lot</strong>, how can he be <strong>commanded</strong> to “Open your mouth <strong>wide</strong>” and ask excessively? To this, Reish Lakish adds: “If you have <strong>ordered </strong>your tefillah,” meaning, when one’s service is on <strong>such a</strong> <strong>high level</strong> that he turns his physical affairs into <strong>channels for G-dliness</strong>, then one must “Open your mouth wide” regarding <strong>material</strong> matters as well, and he is not permitted to forgo them.</p><p>3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5720</p></span> <p>For a transcript in English of the Sicha: <a href="https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026">https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026</a></p></div> <hr/><span style="text-align: center"><p>לע"נ הרב <strong>לוי</strong> <strong>יצחק</strong> ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' <strong>וואלאסאוו</strong></p></span></div>

<div><div dir="rtl"><h3 style="text-align: center"><strong>התוכן</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>א' הסיפורים שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר מה שקרה כשהמאסר הי' עוד בתקפו: מיד כשנכנס למאסר החליט בתוקף לא להתפעל מהם כלל ולהחשיב אותם <strong>לאין ואפס</strong>! ביום ה', אדר"ח תמוז, בשעה 11:00 בבוקר, נכנסו אליו ג' שוטרים וציוו עליו לקום! (לקבל הודעה) כיון שזה הי' סימן לקבלת מרותם, אמר <strong>באידיש</strong>, <strong>שלא יקום</strong>! אמר לו א' מהם (שהבין אידיש) ש<strong>יכו</strong> אותו! ענה: <strong>נו</strong>..., עשו כך והלכו. נכנסה עוד קבוצת שוטרים וביניהם <strong>לולאוו</strong> (שהי' מגזע חסידים ומאלו שאסרו אותו) שאמר: <strong>רבי</strong>! הרי רוצים למסור לך <strong>הקלה</strong>! לא ענה. אמר: הרי <strong>יכו</strong> אותך! לא ענה. הכו אותו והלכו, וכך קרה פעם שלישית, בסוף קראו והודיעו לו שהוא משתחרר ושולחים אותו בלילה לקאסטראמא לג' שנים ויגיע לשם <strong>בשבת</strong>, אמר: <strong>בשבת הוא לא נוסע בשום אופן</strong>! נשאר א"כ בכלא עד יום א' (ג' תמוז) ואז שחררו אותו ונסע לקאסטראמא. וסיפר שר' מיכאל דווארקין הגיע שם לפניו <strong>ומיד יסד שם חדר</strong>! <strong>ההוראה</strong>: כשיהודי מחליט שכל המונעים ומעכבים הם <strong>אין ואפס</strong>, והחלטה זו לא משתנית גם <strong>כשמכים</strong> אותו כמ"פ - פועל שגם יהודי שהי' <strong>בלעו"ז</strong> מכיר בו כ"<strong>רבי</strong>", וסוכ"ס ממלא תפקידו!</p><p>ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ב</p></span> <p dir="rtl">ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: <a href="https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026">https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026</a></p></div> <div><h3 style="text-align: center"><strong>Synopsis</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>My father-in-law related that when he was arrested, he resolved from the outset not to be intimidated at all, and to regard his oppressors as <strong>absolute nothingness</strong>. On Thursday, the first day of Rosh Chodesh Tammuz, at 11:00 in the morning, three officers entered his cell and ordered him to stand. Since standing was a sign of accepting their authority, he replied in <strong>Yiddish that he would not get up</strong>. When one of the officers told him that if he refused they would <strong>beat</strong> him, he said, “Nu…,” and they beat him and left. Then another group of officers entered, among them <strong>Lulav</strong> (one of the individuals who arrested the Rebbe, and who came from a Chassidic background). He said: “<strong>Rebbe</strong>! They want to inform you of a leniency!” When the Rebbe did not reply, he warned the Rebbe that he would be beaten, but still the Rebbe said nothing. Again, they beat him and left. This happened a third time. Finally, they summoned the Rebbe to the office and informed him that he was being released and exiled to Kostroma for three years. When they told him that he would have to leave that night and arrive in Kostroma on <strong>Shabbos</strong>, he said that <strong>under no circumstances would he travel on Shabbos</strong>, and therefore he remained in prison until Sunday (3 Tammuz). He also related that the Chassid Reb Michoel Dvorkin traveled to Kostroma before the Rebbe’s arrival, and immediately <strong>established a cheder </strong>and repaired the mikveh there. The <strong>lesson</strong> is that when a Jew resolves firmly that all obstacles are absolute nothingness, and he does not depart from this resolution even when he is <strong>hit</strong> several times, the result is that even a Jew who was on the <strong>opposing</strong> <strong>side</strong> recognizes him as “<strong>Rebbe</strong>,” and ultimately fulfills his mission.</p><p>2 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5722</p></span> <p>For a transcript in English of the Sicha: <a href="https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026">https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026</a></p></div> <hr/><span style="text-align: center"><p>לע"נ ר' <strong>מאיר</strong> ב"ר <strong>בנציון הלוי</strong> ע"ה <strong>וויינבוים</strong> ליום היארצייט שלו <strong>ט"ו סיון</strong>. ת.נ.צ.ב.ה.‏</p></span></div>

<div><div dir="rtl"><h3 style="text-align: center"><strong>התוכן</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>ענינו המיוחד של יום <strong>י"ג סיון</strong>‏ – ‏היום <strong>שלאחרי</strong> סיום ימי התשלומין של חג השבועות, זמן מתן תורתנו: לאחרי <strong>שנסתיימה</strong> עבודת הקרבנות דזמן מ"ת, שענינה ברוחניות (שזה שייך גם בזמן הגלות) הוא הקרבת <strong>החיות והעונג</strong> <strong>בלימוד התורה</strong>, <strong>התבוננות ויגיעה בתורה</strong> מתוך חיות ועונג, הנה ב<strong>י"ג סיון</strong> מתחילה העבודה <strong>שלאח"ז</strong>, שעיקרה‏ – ‏"גדול תלמוד שמביא <strong>לידי מעשה</strong>", שעניני התורה שלמד במשך הימים שלפנ"ז באים לידי <strong>מעשה בפועל</strong> בחיי היום יומית. <strong>ואדרבה</strong>: ההוכחה שכללות הענין דקבלת התורה היתה אצלו כדבעי ה"ז <strong>דוקא</strong> כאשר זה בא לידי <strong>מעשה</strong>, שגם כאשר באים ימי המעשה (שאינם יו"ט) הוא עוסק ב"שטורעם" חדש בכל עניני יהדות‏ – ‏לימוד וקביעות עתים לתורה, קיום המצוות ומעש"ט בכלל‏.</p><p><a id="_Toc109461876"></a>‏משיחת י"ג סיון ה'תשמ"א</p></span> <p dir="rtl">ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: <a href="https://thedailysicha.com/?date=29-05-2026">https://thedailysicha.com/?date=29-05-2026</a></p></div> <div><h3 style="text-align: center"><strong>Synopsis</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>The unique theme of <strong>13 </strong>Sivan, the day after<strong> </strong>the <em>Tashlumin</em> for Shavuos, is as follows: <strong>After</strong> the <em>korbanos</em> of Matan Torah (meaning, in spiritual terms, devoting one’s <strong>vitality and pleasure to Torah by toiling in Torah </strong>etc.) comes the next stage of service (on 13 Sivan), which is putting one’s Torah learning into <strong>actual practice</strong> in everyday life. <strong>This</strong> is the proof that one has accepted the Torah properly: when it leads to <strong>action</strong>, such that even on an ordinary day, he engages in all matters of Yiddishkeit with renewed vigor.</p><p>Excerpt from sichah of 13 Sivan 5741</p></span> <p>For a transcript in English of the Sicha: <a href="https://thedailysicha.com/?date=29-05-2026">https://thedailysicha.com/?date=29-05-2026</a></p></div> <hr/><span style="text-align: center"><p>לזכות מרת <strong>חנה</strong> בת <strong>נחמה דינה</strong> שתחי' ליום הולדת שלה <strong>י"ד סיון</strong> – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי'</p></span></div>