The Daily Sicha - השיחה היומית

<div><div dir="rtl"><h3 style="text-align: center"><strong>התוכן</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>[המשך] אין מקום לשאלה על הטלת השליחות לזרז את הגאולה על כאו"א מישראל – ממ"ש בגמ' שכתוצאה מזה שהושע בן אלה ביטל כל ההגבלות שהעמידו מלכי ישראל לעלות לרגל והכריז "כל הרוצה לעלות יעלה", <strong>נענש</strong> הוא וכל עשרת השבטים, מכיון שהחובה הוטלה עליהם "הואיל שאין מוחה בידם והן לא עלו" – כי לא מדובר כאן על "הטלת הקולר" שאם לא יעשו זאת אזי... אלא <strong>זירוז</strong> בלבד, ומודיעים רק את הכתוב בספרים שאין הדבר תלוי אלא בדבר א', <strong>תנועה א'</strong>, וברור הדבר שישנם אלו שיכולים לעשות זאת! ומסוגיית הגמ' בסיום מס' סוטה רואים שהכוונה במ"ש "כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" היא <strong>לרגעים אלו</strong>, ואין מקום לדחות את הקץ יותר. ומכיון שלא יודעים מה בדיוק מעכב את הגאולה – יש לעשות כל ענין ש<strong>שייך</strong> לזרז הגאולה. וזהו גם ההסבר על ריבוי הדיבור לאחרונה אודות הגאולה – כדי לעורר את כאו"א על זה. [ועוד].</p><p><a id="_Toc109461814"></a>ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ז </p></span> <p dir="rtl">ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: <a href="https://thedailysicha.com/?date=15-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=15-04-2026</a></p></div> <div><h3 style="text-align: center"><strong>Synopsis</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>(Continued.) With respect to placing the responsibility for hastening the Redemption upon every Jew, there is no difficulty from the story of Hoshea ben Elah. The Gemara states that although Hoshea ben Elah removed the restrictions that previously prevented the ten tribes from making the trip to Yerushalayim, he was <strong>punished, </strong>“inasmuch as there was no one preventing them, and [still] they did not go up,” that is, he “removed the chain of culpability” from himself and placed it upon the people. But here, we are not talking about “placing a chain of culpability,” but simply <strong>urging </strong>and<strong> </strong>bringing attention to the concept that the coming of the Redemption depends only upon <strong>one deed, word, or thought</strong>; this is<strong> </strong>a concept that appears in <em>seforim</em> <strong> </strong>and<strong> </strong>it<strong> </strong>is clear that there are people who are able to do it. From the Gemara’s discussion at the conclusion of Masechta Sotah, it is clear that when it says that “All the <em>kitzin</em> have passed, and the matter depends only upon teshuvah,” it is referring to <strong>these moments</strong>, and we cannot postpone the <em>ketz</em> any longer. And since we do not know exactly what is holding back the Redemption, we must do everything that is described as a cause for Redemption, which is also why we have been discussing the Redemption so much lately – to awaken everyone in this regard.</p><p>2 excerpts from <em>sichah</em> of Purim 5747</p></span> <p>For a transcript in English of the Sicha: <a href="https://thedailysicha.com/?date=15-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=15-04-2026</a></p></div> <hr/><span style="text-align: center"><p>לע"נ הרב <strong>לוי</strong> <strong>יצחק</strong> ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' <strong>וואלאסאוו</strong></p></span></div>

<div><div dir="rtl"><h3 style="text-align: center"><strong>התוכן</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>הגמרא (בזמנה) קבעה ש"כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". במשך הדורות אמנם למדו ענין זה, אבל רק מזמן לזמן. במשך הדורות, גם בזמן אדה"ז וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע וכו', גם נתפרסמו "קיצין" וכו'. עד שבא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו והכריז ב"<strong>שטורעם</strong>" – "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", ואז גם פרסם "קץ" (וזה <strong>נדפס</strong>) וכו'. ולאחרי שגם מאז כבר עברו עשרות שנים, מתחזקת השאלה "<strong>עד מתי</strong>"?! הביאור היחיד שמצאתי (לאחרי <strong>היגיעה</strong>) הוא – ‏<strong>מעתה הענין עבר מ"הנשיא הוא הכל" אל "הכל"</strong>. <strong>מעתה מוטלת האחריות לזירוז הגאולה על כאו"א מישראל</strong>! אנשים נשים וטף. וזה יכול להיות אפי' ע"י מעשה דיבור או אפי' מחשבה א', כפס"ד הרמב"ם ש"עשה מצוה א' הרי הכריע א"ע ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". עתה כבר אא"פ להסתפק <strong>בלימוד</strong> הלכה זו אלא יש <strong>לקיימה בפועל</strong>! [המשך יבוא]</p><p><a id="_Toc109461814"></a>משיחת פורים ה'תשמ"ז </p></span> <p dir="rtl">ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: <a href="https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026</a></p></div> <div><h3 style="text-align: center"><strong>Synopsis</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>The Gemara says that (already back then,) “All the <em>kitzin</em> [designated end-times by which the Redemption must come] have passed, and the matter depends only upon teshuvah.” Throughout the generations, various <em>kitzin</em> were publicized, including in the time of the Alter Rebbe and of the Rebbe [Rashab] <em>Nishmaso Eden</em> etc., until my father-in-law, the Rebbe, the <em>Nasi</em> of our generation, came and proclaimed with a <strong><em>shturem</em></strong>: “Immediate teshuvah – immediately Redemption,” at which time he also publicized a <em>ketz</em> (and had it <strong>printed</strong>) etc. Being that decades have already passed since then, the question has only grown stronger: <em>Ad mosai</em>?!<em> </em>The only explanation I have found (and after much <strong>toil</strong>) is that <strong>from now on, the responsibility has passed from “the <em>Nasi</em> who is everything” to “everyone.” The responsibility for hastening the Redemption now rests upon every Jew</strong>,<strong> </strong>man, woman, and child. And it can be caused by even a single deed, word, or even thought, as the Rambam states as a matter of halacha: “If one performs one mitzvah, he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and others.” It is no longer possible to suffice with merely <strong>studying</strong> this halacha; rather, it must be fulfilled in <strong>practice</strong>. (To be continued.)</p><p>Excerpt from sichah of Purim 5747</p></span> <p>For a transcript in English of the Sicha: <a href="https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026</a></p></div> <hr/><span style="text-align: center"><p>לזכות מרת <strong>נחמה דינה</strong> בת <strong>מינדל</strong> שתחי' ליום ההולדת שלה <strong>כ"ז ניסן</strong> – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות</p><p>נדבת בעלה ר' <strong>אברהם</strong> שי' <strong>גורארי'</strong></p></span></div>

<div><div dir="rtl"><h3 style="text-align: center"><strong>התוכן</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>ידוע המנהג שפירסם נשיא דורנו והולך ומתפרסם "ללמוד ב[כל יום ממ"ט] ימי הספירה [א' ממ"ט דפים של] מסכת סוטה .. דף ליום דף ליום". ע"י שהוא מקיים זאת בעצמו, ובפרט כאשר גם מצרף <strong>אחרים</strong>, ואפי' אם רק <strong>מחליט</strong> כן – הנה "הכריע עצמו את כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה גדולה". ענין ספיה"ע הוא ע"ד העבודה דבירור ענין הסוטה ונפה"ב. שעבודה זו שבספיה"ע היתה גם בפעם הראשונה בעת יצי"מ, שהתחילו מיד לאחרי יצי"מ במצב של "כי <strong>ברח</strong> העם", ועבדו עבודתם בזה עד שביום המ"ט <strong>אמרו והקדימו נעשה ונשמע</strong>. ע"י העבודה דספיה"ע נפעל ענין ה"<strong>תמימות</strong>" אצל כאו"א מישראל, וזה פועל המשכת "יום החמישים", דשני ענינים בזה: א) זה שקשור עם <strong>עבודתם של ישראל</strong> דספיה"ע. ב) זה שנמשך <strong>מלמעלמ"ט</strong> ביום מ"ת. ועד"ז בכל יום ויום של ימי הספירה ישנם ב' ענינים: א) כל יום מברכים <strong>בפ"ע</strong> על ספה"ע. ב) חלק <strong>מכללות</strong> מימי הספירה וגם – מ(ב' הענינים שב)יום החמישים. ומכ"ז מובן גם המעלה של זמן זה, לאחרי סיום <strong>העבודה</strong> דספירת <strong>כל המ"ט יום</strong> וכו'.</p><p>משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשמ"ו</p></span> <p dir="rtl">ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: <a href="https://thedailysicha.com/?date=13-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=13-04-2026</a></p></div> <div><h3 style="text-align: center"><strong>Synopsis</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>As known, the <em>Nasi</em> of our generation publicized the custom of studying one <em>daf</em> of Masechta Sotah every day during Sefiras HaOmer. When one does so himself, and especially when includes <strong>others </strong>in doing so, and even when one merely <strong>resolves</strong> to do so, he “tips the balance for himself and the entire world to the side of merit and causes great salvation for himself and for them.” Sefiras HaOmer is compared to the service of purifying the Sotah and the animal soul; Sefiras HaOmer took place the first time when the Jewish people left Egypt, when their state was such that “the people <strong>fled</strong>,” and they worked on this service until the forty-ninth day, when they said “<strong>We will do” before “We will hear</strong>.” The service of Sefiras HaOmer brings “<strong>completeness</strong>”<strong> </strong>to every Jew, and draws down the level of the fiftieth day, in which there are two aspects: (a) The aspect linked to the <strong>Jewish people’s</strong> <strong>service</strong> of Sefiras HaOmer; and (b) the aspect that <strong>comes down</strong> <strong>from above </strong>during Mattan Torah. Similarly, these two aspects apply to every day of Sefira: (a) One makes an <strong>independent</strong> bracha on each day’s counting, and (b) each day is part of the <strong>totality</strong> of the entire count and of (the two aspects within) the fiftieth day. From all this we can understand the special quality of the current day, after we have completed the <strong>service </strong>of counting <strong>all forty-nine days</strong> etc.</p><p>Excerpt from <em>sichah</em> of Wednesday night, Erev Shavuos 5746</p></span> <p>For a transcript in English of the Sicha: <a href="https://thedailysicha.com/?date=13-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=13-04-2026</a></p></div> <hr/><span style="text-align: center"><p>לע”נ מרת <strong>מרים</strong> בת ר' אהרן דוב ע"ה <strong>סוויד</strong> ליום היארצייט שלה <strong>כ"ו ניסן</strong>. ת.נ.צ.ב.ה.<br />נדבת בתה מרת <strong>רוזה חנה</strong> ובעלה ר' <strong>אברהם הכהן</strong> שיחיו</p><p>*</p><p>לזכות <strong>מנוחה</strong> בת <strong>דבורה</strong> <strong>לאה</strong> שתחי' ליום ההולדת שלה <strong>כ"ו ניסן</strong> - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות</p></span></div>

<div><div dir="rtl"><h3 style="text-align: center"><strong>התוכן</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>קרבנו של מצורע הוא "<strong>קרבן עולה ויורד</strong>" [כמ"ש בראשון דפ' מצורע] שבזה <strong>מודגש</strong> הענין ד"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" שלכן תובעים מכאו"א <strong>כפי הישג ידו</strong> בלבד. ואעפ"כ ישנו דין ש"<strong>עני</strong> שאמר קרבנו של מצורע זה עלי והי' המצורע עשיר ה"ז מביא על ידו קרבנות <strong>עשיר</strong> וכו'"! ולכאו' איך תובעים ממנו להביא קרבנות עשיר <strong>שלא כפי הישג ידו</strong>?! אלא מזה גופא שישנו פס"ד והלכה שחייב להביא קרבן עשיר <strong>מוכרח לומר</strong> שהקב"ה יתן לו את האפשרות להביא <strong>מממונו</strong> קרבנות <strong>עשיר</strong>. <strong>והוראה נפלאה</strong> מזה: כאשר יהודי מחליט במס"נ לעשות ליהודי שני דבר טוב כזה שהוא למעלה מכחותיו ה"ז <strong>דבר ברור</strong> שהקב"ה יתן לו את האפשרות לקיים החלטתו! וכפי שראו הנהגה כזו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולדוגמא הסיפור על היהודי שלקח ע"ע הדפסת ספרי הצ"צ שזה הי' למע' מכחותיו ובירכו הרבי ונעשה עשיר <strong>וקיים הבטחתו</strong>! ועוד.</p><p><a id="_Toc46712778"></a>משיחת אור ליום ועש"ק פ' בראשית, כ"ו תשרי ה'תשמ"ו ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו</p></span> <p dir="rtl">ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: <a href="https://thedailysicha.com/?date=12-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=12-04-2026</a></p></div> <div><h3 style="text-align: center"><strong>Synopsis</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>The <em>metzora’s</em> offering is a <strong>sliding-scale offering</strong> (as it says at the beginning of parashas Metzora), which is offered only <strong>according to his means</strong>, emphasizing that “I request only … according to their ability.” Nevertheless, there is law stating that, “If a <strong>poor person</strong> said, ‘The offering of this <em>metzora</em> is upon me,’ and the <em>metzora</em> was wealthy, [the poor person] must bring a <strong>wealthy person’s </strong>offering on his behalf...” Seemingly, how can the poor person be required to bring the offering of a wealthy person, which is <strong>beyond his means</strong>? From the very fact that there is a halacha obligating him to do so, we <strong>must</strong> <strong>say</strong> that Hashem will grant him the ability to bring a <strong>wealthy person’s offering</strong>,<strong> </strong>and<strong> from his own funds</strong>. And this is the <strong>wondrous lesson</strong>: When a Jew resolves with <em>mesiras-nefesh</em> to do a favor for another Jew, even when it is beyond his natural capacity, it is <strong>clear</strong> that Hashem will grant him the ability to fulfill his resolution. As we saw with my father-in-law, the Rebbe, including the well-known story of the Jew who undertook to fund the printing of the Tzemach Tzedek’s <em>seforim</em>: at the time of his commitment, it was beyond his capacity, but with the Rebbe’s bracha he became wealthy and <strong>fulfilled his pledge</strong>.</p><p>Excerpt from <em>sichah</em> of Thursday night, 26 Tishrei 5746 –Yechidus Klalis for Tishrei guests</p></span> <p>For a transcript in English of the Sicha: <a href="https://thedailysicha.com/?date=12-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=12-04-2026</a></p></div> <hr/><span style="text-align: center"><p>לזכות <strong>שמואל הכהן</strong> בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו <strong>כ"ה ניסן</strong> – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות<br />נדבת אביו ר' ‏<strong>אברהם הכהן</strong> שי'‏</p></span></div>

<div><div dir="rtl"><h3 style="text-align: center"><strong>התוכן</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>אם <strong>בכל יום</strong>, הן ביום (כשאצלו "אור") והן בלילה (כש"חושך" אצלו), צ"ל "יציאת מצרים" – היציאה ממיצרים וגבולים, ובאופן של "<strong>דילוג</strong>" – מהו החידוש בזה כשמגיע <strong>שבת הגדול וחג הפסח</strong>? אלא שבמשך חגה"פ הנה בכל רגע ורגע <strong>חדור</strong> <strong>הכל</strong> <strong>ובגלוי</strong> עם יצי"מ, הן בענין החיובי שבזה והן בשלילת ההיפך מזה – "בל יראה ובל ימצא". ועד"ז <strong>בשבת הגדול</strong> נוהגים <strong>בגלוי</strong> בכמה ענינים שקשורים עם יצי"מ, ועד <strong>שנק'</strong> "שבת <strong>הגדול</strong>" ע"ש ה"נס גדול" וכו'. אלא שעפי"ז מה מוסיף <strong>בזה</strong> – <strong>מקור</strong> <strong>ויסוד</strong> הענין בחגה"פ – הענין דיצי"מ <strong>בכל</strong> <strong>יום</strong> במשך השנה? אלא שהענין דיצי"מ בחגה"פ הוא <strong>שלא בערך</strong> יותר כאשר זה בא <strong>לאחרי ההכנה</strong> לזה בזכירת יצי"מ במשך השנה. וכמו שרואים בפועל שכאשר העבודה של יצי"מ אצלו הוא <strong>בתמידיות</strong> <strong>ובחיות</strong> בכל יום במשך כל השנה, הנה כאשר מגיע שבת הגדול קל לו יותר לעמוד בהתעוררות גדולה, ועאכו"כ בחגה"פ.</p><p>ד' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, שבת הגדול, אור לי"א ניסן ה'תשל"ט</p></span> <p dir="rtl">ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: <a href="https://thedailysicha.com/?date=10-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=10-04-2026</a></p></div> <div><h3 style="text-align: center"><strong>Synopsis</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>If one is obligated to remember the Exodus from Egypt (leaving one’s constraints and limitations) <strong>every day</strong>, both by day (when it is light for a person) and by night (when it is dark) – what is added on <strong>Shabbos Hagadol and Pesach</strong>? The answer is that on Pesach, every single moment is <strong>permeated openly</strong> with the Exodus, both in terms of proactively leaving Egypt, and in terms of avoiding chametz. Similarly, on <strong>Shabbos Hagadol </strong>there are a number of customs that are openly linked to the Exodus from Egypt, to the extent that it is <strong>called</strong> “Shabbos <strong>Hagadol</strong>” on account of the “great miracle” that occurred etc. But if so, the question can be asked in the reverse: what is added by remembering the Exodus <strong>every day</strong>? The answer is that the Exodus from Egypt on Pesach is <strong>incomparably</strong> greater when it comes <strong>after preparing for it </strong>by remembering the Exodus from Egypt during the year. And as is seen in practice: when one experiences the Exodus every day, <strong>constantly and with vitality</strong>, then when Shabbos Hagadol arrives, it is easier for him to be awakened, and all the more so on Pesach.</p><p>4 excerpts from <em>sichah</em> of Motzaei Shabbos Hagadol, 11 Nissan 5739</p></span> <p>For a transcript in English of the Sicha: <a href="https://thedailysicha.com/?date=10-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=10-04-2026</a></p></div> <hr/><span style="text-align: center"><p>לע"נ הרב <strong>לוי</strong> <strong>יצחק</strong> ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' <strong>וואלאסאוו</strong></p></span></div>