<div><div dir="rtl"><h3 style="text-align: center"><strong>התוכן</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>הגמרא (בזמנה) קבעה ש"כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". במשך הדורות אמנם למדו ענין זה, אבל רק מזמן לזמן. במשך הדורות, גם בזמן אדה"ז וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע וכו', גם נתפרסמו "קיצין" וכו'. עד שבא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו והכריז ב"<strong>שטורעם</strong>" – "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", ואז גם פרסם "קץ" (וזה <strong>נדפס</strong>) וכו'. ולאחרי שגם מאז כבר עברו עשרות שנים, מתחזקת השאלה "<strong>עד מתי</strong>"?! הביאור היחיד שמצאתי (לאחרי <strong>היגיעה</strong>) הוא – ‏<strong>מעתה הענין עבר מ"הנשיא הוא הכל" אל "הכל"</strong>. <strong>מעתה מוטלת האחריות לזירוז הגאולה על כאו"א מישראל</strong>! אנשים נשים וטף. וזה יכול להיות אפי' ע"י מעשה דיבור או אפי' מחשבה א', כפס"ד הרמב"ם ש"עשה מצוה א' הרי הכריע א"ע ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". עתה כבר אא"פ להסתפק <strong>בלימוד</strong> הלכה זו אלא יש <strong>לקיימה בפועל</strong>! [המשך יבוא]</p><p><a id="_Toc109461814"></a>משיחת פורים ה'תשמ"ז </p></span> <p dir="rtl">ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: <a href="https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026</a></p></div> <div><h3 style="text-align: center"><strong>Synopsis</strong></h3> <span style="text-align: justify"><p>The Gemara says that (already back then,) “All the <em>kitzin</em> [designated end-times by which the Redemption must come] have passed, and the matter depends only upon teshuvah.” Throughout the generations, various <em>kitzin</em> were publicized, including in the time of the Alter Rebbe and of the Rebbe [Rashab] <em>Nishmaso Eden</em> etc., until my father-in-law, the Rebbe, the <em>Nasi</em> of our generation, came and proclaimed with a <strong><em>shturem</em></strong>: “Immediate teshuvah – immediately Redemption,” at which time he also publicized a <em>ketz</em> (and had it <strong>printed</strong>) etc. Being that decades have already passed since then, the question has only grown stronger: <em>Ad mosai</em>?!<em> </em>The only explanation I have found (and after much <strong>toil</strong>) is that <strong>from now on, the responsibility has passed from “the <em>Nasi</em> who is everything” to “everyone.” The responsibility for hastening the Redemption now rests upon every Jew</strong>,<strong> </strong>man, woman, and child. And it can be caused by even a single deed, word, or even thought, as the Rambam states as a matter of halacha: “If one performs one mitzvah, he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and others.” It is no longer possible to suffice with merely <strong>studying</strong> this halacha; rather, it must be fulfilled in <strong>practice</strong>. (To be continued.)</p><p>Excerpt from sichah of Purim 5747</p></span> <p>For a transcript in English of the Sicha: <a href="https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026">https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026</a></p></div> <hr/><span style="text-align: center"><p>לזכות מרת <strong>נחמה דינה</strong> בת <strong>מינדל</strong> שתחי' ליום ההולדת שלה <strong>כ"ז ניסן</strong> – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות</p><p>נדבת בעלה ר' <strong>אברהם</strong> שי' <strong>גורארי'</strong></p></span></div>